מהי מדיטציה

[vc_row][vc_column width=”1/2″][vc_column_text]מהי מדיטציה?

[1]מדיטציה היא מילה.  זה נראה טריוויאלי, אבל חשוב לזכור שאנשים שונים משתמשים באותה מילה בהרבה דרכים שונות. רוב הסיכוי שכל תרבות על כדור הארץ יצרה איזה שהוא סוג של תרגול מנטלי שאפשר לקרוא לו מדיטציה.  חלק מהתרגולים מאוד שונים זה מזה, ומורים שונים יגדירו מדיטציה באופן שונה, ויתייחסו לאספקטים שונים שלה. הכל תלוי בעד כמה נאפשר הגדרה רופפת למילה מדיטציה. המכנה המשותף לכל המסורות הינו שכולן כוללות: תרגול עצמי בנפש האדם, אשר משפיע על מצב התודעה של האדם ביחס למצבי התודעה השכיחים אצלו.

[/vc_column_text][/vc_column][vc_column width=”1/2″][vc_single_image image=”1297″ img_size=”large” alignment=”right” style=”vc_box_shadow_border”][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]

המילה מדיטציה יכולה להתייחס הן לתוצאה – מצב תודעה שונה ומיוחד, והן לתהליך והאימון שבו אנו שוב ושוב מובילים את התודעה בחזרה לאובייקט המדיטציה, יהיה אשר יהיה.

בתרבות היהודית והנוצרית אפשר למצוא 2 תרגולים: תפילה, והתבוננות. בתפילה אנו פונים באופן ישיר לאלוהות. בהתבוננות אנו משקיעים זמן ארוך במחשבה מרוכזת על נושא מסוים – כמו פסוק בספר קדוש.

מבחינת טיפוח התודעה, שתי הפעולות הללו הינן תרגול בריכוז. המבול הרגיל של מחשבות מוגבל, והמיינד מתמקד בנושא אחד. התוצאה היא שקט עמוק, איטיות בתהליך חילוף החומרים, ותחושה כללית של שלווה.

בתרבות ההינדית פותחה מדיטציה יוגית, שהיא גם ריכוז טהור. התרגילים המסורתיים כוללים מיקוד של המיינד על אובייקט אחד- אבן, להבת נר, הברה, או כל דבר אחר- ולא לתת למיינד לשוטט למקומות אחרים. בהמשך היוגי יבחר אובייקטים לריכוז מורכבים יותר – כמו מזמורים, פסלים צבעוניים, וערוצי אנרגיה בגוף

בתרבות הבודהיסטית– הריכוז מוערך מאוד, אבל נכנס אלמנט נוסף : מודעות. כל המדיטציות הבודהיסטיות מכוונות להתפתחות המודעות, ומתייחסות לריכוז כאמצעי ולא כאל המטרה. ישנם מספר זרמים בודהיסטים:

מדיטציית זן כוללת שני נתיבים:

כניסה ישירה למודעות על ידי כוח הרצון. אתה יושב ופשוט יושב, מנקה את המיינד מכל דבר חוץ מהמודעות לישיבה.   דרך נוספת  היא חידות שאין להן תשובה. התודעה מתרכזת בחידה ומאחר שאין תשובה ומוצא היא נשאבת לתוך מודעות טהורה  של החוויה. לדוגמה: ענו על השאלה : “מהי קולה של יד אחת?”

מדיטציית הוויפאסנה הינה האימון הבודהיסטי העתיק ביותר, ישר מכתביו של הבודהא. ויפאסנה הינה דרך ישירה ומדורגת לטפח מיינדפולנס או מודעות. זהו תהליך שלוקח שנים. התלמיד מתאמן בלשים לב ליותר ויותר היבטים בחוויות שלו.    במהלך התרגול המתרגל לומד לשים לב לאמיתות של החיים:

אין דבר קבוע– כל התופעות הן זמניות וחולפות; החיים נמצאים תמיד בזרימה ותנועה אינסופית.

אין אני קבוע – אין לדברים, כולל לאדם, מהות אחת קבועה ובלתי משתנה. מה שנראה כקבוע אינו אלא סנקהארה, מארג נפשי של השתוקקות וסלידה

בחיים קיים סבל  – הנובע מהשתוקקות וסלידה, היוצרים תחושות גוף אליהן נוצרת התקשרות לדברים ארעיים.

[1] Mindfulness in Plain English, Bhanto Gunaratana, 2011

[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]